א מַהוּ שֶׁתְּקַבֵּל הָעֲדָאָה בְּדָבָר שֶׁהוּא חוּץ לְגוּפָהּ. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. מְקַבֶּלֶת. רִבִּי אִילָּא אָמַר. אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עֲלוֹי. שׁוֹר שֶׁמִּתְחַכֵּךְ בַּכּוֹתֶל וְנָפַל עַל הָאָדָם וַהֲרָגוֹ חַיָיב בַּכּוֹפֶר וּפָטוּר מִמִּיתָה. וְכִי יֵשׁ כּוֹפֶר בְּתָם. וַאֲפִילוּ כְרִבִּי אִילָּא לֵית הִיא פְלִיגָא. וְלָמָּה פָטוּר מִמִּיתָה. בְּשֶׁהוּעֲדָה לִהְיוֹת מַפֶּלֶת אֶת הַכְּתָלִים. כְּשֶׁהִפִּילָה אֶת הַכּוֹתֶל לֹא הָיָה אָדָם שָׁם.